איך להתמודד עם משברי בריאות ולצאת מהם חזקים ומחוזקים – רונית חיימוב זילברמן

פסיכותרפיסטית מעל 22 שנים, טיפלה במעל 5,000 מקרים מורכבים. עובדת סוציאלית ומייסדת של המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית לטיפול בחרדות טראומה, וחולי כרוני, הנותנת כלים ליציאה ממצבי משבר.

עונה על שאלות

יהודית (50) נשואה ואם ל-3 מוצאת עצמה בחרדה כאשר אחד מיקיריה חולה. כשהיא חולה היא אינה בחרדה, ומנסה להבין מדוע היא מגיבה כך, ואיך לטפל?

״פעמים רבות החרדה שלנו עולה דווקא כשיקירינו הם אלה הנמצאים בסכנה. חשוב להבין את מקור החרדה: אלו אירועים בעבר סביב חולי או סביב פגיעה קרו, ואלו אמונה מנהלת יצרו. 

נוירו פלסטיות הנה יכולת המח להשתנות עקב מפגשו עם העולם. חשיבה למידה ופעולה עלולות לשתק גנים מסוימים ולפתח מיומנויות חדשות לטוב ולרע. 

פלסטיות מוחית מתרחשת לאורך כל החיים, אך בתקופת הילדות השינויים הפלסטיים הם החזקים הבולטים והמשמעותיים ביותר, ועל כן בתקופה זו ניתן לייצר אמונות חזקות שנשארות עמנו, אך גם ניתן לייצר שינוי מחשבתי.
הסינפסות שהיו בעוררות יתר באירוע מסויים, יצרו אמונה כלשהי המנהלת עד היום. כדי לפרק את האמונה יש לשאול את עצמך אם יקיריך יחלו מה יקרה לך? ומה זה אומר עלייך? חשוב להבין אלו מהאמונות היא אמונת הליבה שמנהלת ומתי נוצרה? סביב איזה אירוע ראשוני? לאט ובהדרגתיות לחשוף אותך למצבים שאת נמנעת מהם תוך קשיבות לגוף – מה התחושות והרגשות, וחשוב מאוד למשאב. 

משאב הוא כל דבר פנימי או חיצוני שיוצר תחושת רוגע ומוגנות. אוכל, נשימות, מוזיקה, מיומנויות, ידע, תכונות. ולשאול את עצמך כשאת ממושאבת, מה יש ביום יום שלך שיכול לסייע לך להתמודד. למשל: הידיעה שאינך לבד, שיש מערכת חיסונית, ולהתמקד במשאבים, מעבר לכך חשוב ללכת לטיפול ולעשות דברים המיטיבים עמך״. 

רינה (40), אובחנה לאחרונה עם מחלה כרונית, ניהלה חיים מלאי לחץ ומאמינה כי המחלה היא תוצר של רגשות לא פתורים, ושואלת איך ניתן להשתחרר ממנגנונים לא מודעים המגבירים חולי? 

״פעמים רבות מתייחסים לתת מודע כאל משהו שניתן לעקוף, אני מתייחסת אליו כאל משהו שיש לכבד.

חשוב לציין כי מחלה אינה אשמת החולה, וכי לעיתים יש תהליכים גופניים שאיננו שולטים בהם. יחד עם זאת גוף, נפש, רוח, הם חלקים מאותה מערכת, ולעיתים מנגנוני ההגנה הלא מודעים מנסים לענות על צרכי הנפש, ע״ח הגוף ואו הרוח. חשוב להבין מה הקושי האקולוגי: כלומר מה המחיר לעומת הרווח. מה מייצר ראייה של או או –  או שצרכי הגוף יקבלו מענה או צרכי הנפש. 

מה הגוף מנסה לומר? מה הנפש צריכה? מה מסע הרוח? לחפש דווקא את הניגודים ואז לראות איך הם יכולים לתת מענה של גם וגם, ואז ניתן להגיע למקור הבעיה או החולי. 

לברר אמונות לגבי בריאות: מגיע לי להיות בריא כי.. או לא מגיע לי להיות בריא כי.. אילו התנהגויות יש לי שאינן בריאות?  למשל לעשן, ואז לשאול שאלה שמבלבלת את המודע, איך לעשן יכול לעזור לי להיות בריא.. יש לאחר מכן לעשות תהליכים שלאט ישחררו את מנגנוני ההגנה הלא מודעים, וזאת כדאי לעשות עם מטפל״. 

מה הכי חשוב בטיפול במצבי משבר של חולי?

טיפול חייב להיות: א. מותאם אישית למטופל – יש הרבה גישות וחשוב שהגישה תותאם ליכולות המטופל.

ב. חשוב להתייחס במצב של אבחנה חדשה או החמרת מצב למצב המטופל ולהתייחס לכך כטיפול בשעת משבר.

קיימים יעדי ההתערבות:

1. למקד – במקרה של בלבול קוגניטיבי רוצים להחזיר תפיסה מציאותית. תעשה הגדרה ותיאור המצב, תכנון תכנית פעולה והקניית תפיסה מציאותית. 

2. לעזור ולעודד במקרה של הצפה רגשית רוצים לשכך ולמתן את המציאות כדי שיהיה פחות סבל. 

חשוב לשוחח עם הלקוח במדיה הנוחה לו, לעיתים יתקשו לדבר פנים אל פנים, במיוחד נוער, ואז חשוב לשוחח
במדיה הנוחה להם: ווטסאפ וכד׳, ולעזור להם, פשוט לומר שאנו שם בשבילם. 1. להביא להקלה גופנית, ע״י משאוב כגון: הרפייה, נשימה, לשים מוזיקה וסתם לזוז בחדר, מנוחה, ישיבה, שתייה וכו'. 2. הפעלת האדם: השבת השליטה, לתת לאדם שנמצא במשבר לפעול בעצמו ולא
לפעול במקומו.  החזרת השליטה היא החשובה״.

הסבירי מהו משבר בריאות? 

"משבר לא בהכרח קשור לתחלואה נפשית, יכול  להיווצר אצל אנשים בריאים נפשית. במצבי בריאות וחולי יש לעבד, ולהסתגל למצב חדש, ולהתאבל על תדמית החיים הבריאים. לוודא שיש את התנאים לאיכות חיים ולא רק לתוחלת חיים. 

התנאים שבהם מוגדר משבר: 1. חייב להיות אירוע מסוים, מזוהה כמסוכן ומעורר מצוקה (אבדן, איום). 2. אירוע נתפס כבעל משמעות מאיימות. 3. חוסר יכולת להגיב בעזרת מנגנוני התמודדות הולמים, לאדם אין כלים בכדי להתמודד. 

מנגנוני הגנה: תהליכים נפשיים, ברובם לא מודעים, שמאפשרים להאדם לשמור על איזון רגשי בין הכוחות המופעלים עליו. מנגנוני התמודדות: מופנים לפתרון בעיות בין האדם לסביבה״.

מהם סימני ההיכר של המשבר? 

1. בלבול קוגניטיבי: אבדן הערכת זמן, זיכרון, קשיי ריכוז.
2.  הצפה רגשית: פחד בריא מתח, אי שקט. 

3. סימפטומים פסיכו-פיזיולוגיים: קשורים לרגשות הנחווים,  כגון: חרדה תלווה ברעד, זיעה, הקאות וכדומה.

מה תפקיד בן המשפחה המסייע בשעת משבר?

1. בשעת משבר חייבים לגלות אהדה ונוכחות אוהבת. 

2. במשבר צריך לסייע, לקחת חלק בפעולות, לתת מענה גם לצורך הרגשי וגם לצורך הקונקרטי. 

3. בזמן משבר צריך לסנגר, להיות בעד המטופל.

4. תפקיד המטפל לשמש כמשאב, וללמד את האחר כיצד למשאב את עצמו על מנת ליצור ויסות רגשי. 

קצת עליי

החידוש שאני מביאה:

טכניקת הירגעות

טכניקת התקרקעות במצבי לחץ

נשמו עמוק לפני שתתחילו

1. שימו לב לדבר אחד שאתם יכולים לטעום אם נשאר טעם בפה מארוחה קודמת או תאכלו סוכריה ותתמקדו בטעם שלה

2. שימו לב ל-2 דברים שאתם יכולים להריח שימו לב לריחות מסביב, אפשר גם לחפש  חפצים שמפיצים ריח בחדר, כמו נר או פרח

3. שימו לב ל-3 דברים שאתם יכולים לשמוע צליל שעון, ציוץ של ציפורים מבחוץ, ועוד..

4. שימו לב ל-4 דברים שאתם יכולים לחוש מגע הבגדים, מירקם הכסא, או משקל חפץ וכו׳

5. שימו לב ל-5 דברים שאתם יכולים לראות שימו לב לפרטים כהשתקפות של אור או דפוס

שאלות לרונית או לתיאום פגישה:

טל: 052-3634674  | ronithaimoff.co.il

ronitsway@gmail.com |  פייסבוק ואינסטגרם   RonitsWay