רונית חיימוב זילברמן

פסיכותרפיסטית 22 שנים, טיפלה במעל 5,000 מקרים מורכבים, עובדת סוציאלית ומייסדת המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית לטיפול בחרדות טראומה וחולי כרוני: ״הדרך של רונית״

ספרי לנו על המרכז? מהו מודל המאמין שלך להחלמה? 

״היום יש הרבה מטפלים ומאמנים ששומעים חרדות וטראומה, כולל טראומות מיניות ומצבי חולי, ונמנעים מלטפל, אבל המציאות היא שאלו ההפרעות הנפוצות ביותר בדור ה-z, ובכלל בישראל ובעולם המערבי, במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה. הרבה פעמים מטפלים מנסים להתאים את המטופל לשיטה בה התמחו.

אנו מתאימים את השיטה למטופל, ומטפלים במגוון של 12 שיטות טיפוליות. המטרה לא להבטיח שרביט קסמים שאינו עובד לאורך זמן, אלא טיפול יעיל, מוכח מחקרית, ומותאם אישית.

ישנן הרבה שיטות טובות, אך לא כל שיטה מתאימה לכל מטופל. אנחנו מלמדים איך לזהות, לפי 6 מנגנוני ההישרדות האישיותיים המנהלים אותנו בחרדות וטראומה, FIGHT FLIGHT FREEZE FAINT FAWN FRATENISE הלוחם, הבורח, הקופא, המעלף, מתנחמד, מרצה והמתאחד, איזה מנגנון מנהל את המטופל ואיך לשחררו מהמנגנון.

לכולנו יש את כל 6 המנגנונים, אבל 1 או 2 דומיננטיים יותר. במקום להיות נוקשים צריכים להתגמש ולדעת לבחור את המנגנון המתאים פר-סיטואציה. למשל הרבה לוחמים מוצאים בני/ בנות זוג מתנחמדים בחייהם, או קפואים, ואז אחד שולט והשני מוותר בשביל האחר. כל מערכות היחסים והחוויות שלנו והיכולת לזהות איזה ארגז כלים יתאים לאיזה מטופל, מאוד חשובים להצלחה הטיפולית, חשוב לעשות אינטגרציה בין השיטות ולהגיע להצלחות טיפוליות. אני מאמינה שבהחלט אפשר לרפא אפילו מקרים פסיכיאטרים קשים, הדרך היא לזהות את המנגנון ולהבין שהגוף והנפש אותה מערכת. 

חשוב לומר שהמנגנון הוא פיזי – כשאנו מרגישים מאויימים בין אם האיום רגשי או פיזי, אמיתי או מדומה, המח נכנס לפעולה,  החמצן עוזב את המח, ועובר לשרירים כדי שנוכל לרוץ מהר יותר אם צריך לברוח, להכות חזק יותר אם צריך ללחום, ואם אלו לא עוזרים ״להעמיד פני מת״ או להתנתק רגשית – קופא/ מתעלף,  ולעיתים בטחון הוא במספרים – מתנחמד/מרצה. אבל המנגנון פיזי לגמרי.  ולכן כדי לעבוד אנחנו צריכים לעבוד עם הגוף והנפש יחד.

מנגנוני ההישרדות בתקופת הקורונה:

הלוחם – כעת אנשים ילחמו בסופר, על אלכו-ג׳ל האחרון, עד חורמה. זה מנגנון פיזי.  או לחלופין הלוחם יחליט שאחרים מדברים שטויות והוא יודע הכי טוב מה נכון מבחינת המידע הרב והסותר שמקבלים בנושא הקורונה. הלוחם בצד החיובי גם ינהיג אחרים לכדי שינוי ומציאת מקום בטוח הלוחם מאמין שכח= הגנה ולכן חשוב לעזור ללוחם להרגיש בכח שלו בצורה מתונה שלא באה על חשבון אחרים- ספורט יכול להיות טוב כאן..

הבורח – בורח מרגשות – בניגוד לדעה הרווחת שהוא בורח מסכנה, הרבה פעמים הבורחים היו בעשיית יתר למול הסכנה- כדי לברוח מרגשות לא נעימים. אז בזמן הקורונה למשל בתקופת הסגר- הם עשו עוד סדר פסח בארונות, מצאו פרוייקטים חדשים, רק לא להיות בחוסר מעש, אצל ילדים עם מנגנון בריחה תשמעו הרבה את המשפט משעמם לי = חייבים תעסוקה.

הבורח מצויין בפרוייקטים ועובד טוב תחת לחץ, ומאמין שאנשים שווים רק אם ההישגים שלהם מושלמים- ולכן חשוב לעזור לבורח להרגיש שיש לו ערך בלי קשר להישגים- לשים יד על הלב, לנשום כמה נשימות, להיות בכאן ועכשיו, לתת לרגש לעלות ( הרבה פעמים יעלה עצב). מישהו עם מנגנון בורח,בורח לעשייה.

לא מסוגלים לשבת בשקט. כשאין מה לעשות, חודרות מחשבות שליליות ואז מתחיל לנו הכאב. עם אישיות בורחת, לא אוכל לטפל בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית, כי המטופל יעשה את המטלות הטיפוליות, מתוך עשייה – Doing, ולא מתוך למידת העצמי  האותנטי – Being. ואז בעצם הוא כאילו יהיה המטופל המושלם
בקליניקה, כי הוא עושה את כל המטלות, אך זה לא יחלחל פנימה. הבורח צריך להפוך מ- Humen doing  ל – Humen being. 

הקופא והמתעלף –  גם ככה חווה את העולם ואת האנשים כמסוכנים. למול ההצפה הם קופאים ו/או מתנתקים רגשית. הם יתכנסו בין ה-4 קירות, לא יצליחו להתחבר רגשית למצוקה של אחרים, ויפסיקו לתפקד.

מאחר ותקופה זו גם ככה מכניסה אותנו לניתוק וקפאון, כי אין עבודה, הקצב איטי, יש בידוד, אצל חלק מהקופאים והמנותקים זה ירגיש כמו ״עוד יום רגיל״ וכך הם יהיו ביתרון עלינו, הם גם חברים נאמנים, ואצל חלק זה ממש יכול להכניס לדיכאון.

כאן חשוב לווסת חושית – לעשות מעין ערכת עזרה ראשונה שעושה טוב חושית: 5 דברים שרואים, 4 ששומעים, 3 שחשים, 2 שמריחים ו 1 שטועמים שמרגיעים את המערכת- מתמונות, לשירים, לשמיכה, לקרם גוף ולאוכל ושתייה.

המתנחמד והמתאחד – מאמינים שבטחון הוא במספרים ובקשר, אצל המתנחמד זה בא לידי ביטוי בהקרבת הרצונות האישיים, ואצל המתאחד בחיפש הקהילה ואפילו במתן ״הצגה״ גדי להשיג תשומת לב- במקרה הקיצון ה ״דרמה קווין״ ,כי הם מאמינים שקהילה= בטחון. הם מאוד קשובים לאחר והקשר חשוב להם. אפשר לומר שהם הסובלים העיקריים בתקופת הקורונה והבידוד, בתקופה בה הכי צריך מגע, חום , קשר המהווה רשת הבטחון שלהם – ההנחיות לשמור מרחק. חשוב בכל דרך אפשרית לחבר אותם לרצונות קטנים = אוכל/ שתיה/ סרט, ולקשר עד כמה שניתן. וכמובן בתוך המשפחה לא לוותר על מגע.

המטרה לזוז בין מנגנוני ההישרדות לפי הצורך- ולהאמין במערכת החיסונית האנושית והיכולת של המין האנושי להתגבר. כדי להיות שקולים ולהחזיר את החמצן למח, כדי שתהיה מחשבה קוהרנטית צריך לזהות את מנגנון ההישרדות שמנהל ואת השיטה המתאימה למנגנון, ולעבוד גוף. לנשום עם ילדים דרך הפרחת בועות סבון, וליצור סביבה רגועה  ובטוחה – בתוך הבית, אפילו פינה שקטה״.

איך זה בא לידי ביטוי מבחינת הטיפול?

״הטיפ הכי חשוב:  גוף ונפש זה אותה מערכת. אי אפשר לעבוד רק עם הגוף או רק עם הנפש, צריך לשלב. בחרדות, טראומה ומצבי חולי, הגוף מדבר אלינו ואנחנו לא מקשיבים לו. חשוב לעבוד עם הגוף ולשאול מה הוא מנסה לומר? ולמשאב את עצמנו לתת מענה לצרכים הפיזיים והרגשיים שלא קיבלו מענה: מנוחה, הגנה, נשימה, רוגע. חשוב מאוד לא להימנע מדברים, הימנעות הינה אם כל הבעיות, כשאנחנו נמנעים ממשהו מדאיג, מפחיד, מלחיץ, אנו מדחיקים את הבעיה ואז החרדה מתפרצת, הסימפטומים הפיזיולוגיים מתגברים, ואנחנו הופכים למוחלשים״. 

בין הגישות הנלמדות והקיימות במרכז שלנו:

NLP, CBT, SE, MINDFULNESS PE, EMDR, IEMT, DBT, SFT, הגישה הדינמית, הגישה ההתייחסותית, הגישה ההתקשרותית, סכמה-תרפיה. אנו מתאימים את חליפת הטיפול לכל מטופל באופן אישי, ועושים אינטגרציה בין כל הכלים״.

מה החידוש שאת מביאה?

״העבודה עם מנגנוני ההישרדות והתאמת השיטה הטיפולית לפי מגוון שיטות. הרבה מסגרות אינטגרטיביות מביאות בד״כ בין 2-3 שיטות, אצלנו משלבים בין 12. אנו גם מערכתיים, חשוב לזהות איזה מששת מנגנוני ההישרדות, מנהלים לא רק אותנו, אלא את כל מערכות היחסים שלנו.

יש אנשים שיוציאו מאיתנו את המיטב, ויש אנשים שיוציאו מאיתנו את הגרסה הכי גרועה שלנו:  ה- Psycho-Bitch״.

האם את עובדת על פי מודל טיפולי מובנה?

״בהחלט, המודל המזהה מנגנון הישרדות, מזהה מתי המנגנון נתקע, סביב איזו תקופה ואירוע, מהילדות ועד הבגרות. צריך להתאים את השיטה הטיפולית למנגנון, לעבוד גם עם המערכת המשפחתית ולראות מה זה מאפשר בתוך המערכת. למשל: כשיש חרדה לילד, זה מאפשר לו לא להתבגר, דבר שלמרות הקושי יכול גם לאפשר למשפחה לא להכיר בהתבגרות מינית למשל, ואז למרות הסבל החרדה, גם מאפשר משהו בתוך המשפחה״.

מה תאמרי למשפחות שמתמודדות היום עם בן משפחה שחלה?

״אפשר להחלים. צריך לזהות את כל התנהלות החולי במערכת!

אנחנו תמיד חיים במתח הזה של לדרוש יותר מידי מיקירינו, ולהאמין פחות מדי ביכולותם. להיות מודעים למתח הזה״.

איפה נראה אותך בעוד 5 שנים? מה החזון שלך…

״מרכז גדול, עם הרבה מטפלים שעברו את ההכשרה שלנו ומטפלים בשיטה. בנוסף, הקמת אשפוזית למטופלים מורכבים,  והכרה על ידי מערכות ציבוריות בצורך לעבוד כך, ולא בגג של 2-3 שיטות״.

ההבדל בין פחד לחרדה

בפחד – יש איום מיידי אובייקטיבי שמאיים עלי, יש סכנה לשלום הפיזי שלי.

בחרדה – האירוע המאיים כבר פחות מאיים או נגמר, אך תחושת האיום נשארת כאילו עכשיו נופל עלי טיל.  מאוד חשוב להבחין  האם אני נמצאת כרגע
במקום יחסית בטוח, ואז, להתחיל לפרוק את האנרגיה הפיזית של המערכת הסימפתטית שנתקעה בגוף על ידי מספר  תהליכים:

כלים להרגעה:

1. נשימות – כולם מכירים, ובכל זאת ישנה דרך אחרת לנשום:  כשנושמים עמוק, החמצן חוזר למוח, היכולת לחשוב בצורה שקולה מתחזקת ותחושת האיום מתפוגגת ונחלשת.
ישנם מספר דרכים לנשום:                                                                                                                  

א. להכניס אוויר בספירה איטית עד 4 (או לפי היכולת), לעצור תוך ספירה  עד  4,  ולשחרר

אוויר  תוך ספירה עד 4.  לעשות זאת 4 פעמים – נשימה בריבוע.

ב. להכניס אוויר בספירה עד 4 ולהוציאו תוך ספירה עד 6.

ג. לילדים ומבוגרים כאחד: להפריח בועות סבון – פעם אחת כמה שיותר בועות, פעם שניה לעשות בועה אחת הכי גדולה שאפשר.

ד. אם אין בועות סבון – לקחת כוס עם שתיה, להכניס קש, וליצור בועות בכוס
עם רעש – הרעש עוזר. 

ה. עם קטנטנים –  לשכב על הגב, לקחת דובי / בובה / צעצוע מועדף, לשים על הבטן ולנשום פנימה והחוצה, כך שעושים לדובי נדנד.

2. חיבוק הפרפר – עבודה עצמית, בכל גיל משלבים יד ימין לכתף שמאל ויד שמאל לכתף ימין  ומתופפים שמאל – ימין  שמאל – ימין  כ-30 שניות. ניתן לתופף על הכתפיים או על החזה. מרגיעה ומאפשרת לעבד אירועים שלילים. חושבים על זכרון לא נעים, מתופפים דרך חיבוק הפרפר.

3. להתחבר למערכת החיסונית שלנו – לחשוב על סיטואציות שהתגברנו עליהם, החלמנו מהם, והחזקנו מעמד: למשל כוויות, שריטות או שפעת, להיזכר שלגוף יש מערכת חיסונית.

ממש להיזכר שלא עשינו יותר מידיי, ובאופן אוטומטי הגוף החלים
בלי שנוכל אפילו לעצור את ההחלמה שלנו, איך ההרגשה היתה כשהחלמנו?
ולהמשיך לחזק את המערכת החיסונית.

ע״י אכילה בריאה בצבעי הקשת – כפי שאנו קוראים לזה בבית: אכילה ״בצבעי הקשת״.  לארגן צלחת עם  הרבה צבעים – מן הטבע. 

כתומים – מרפאים את מערכת החיסון, עשירים בבטא קרוטן, שהופך בגוף בכבד ובדופן המעי, לויטמין A שנחוץ לפעילות תקינה של מערכת החיסון.  לויטמין זה תפקיד חשוב בחידוש תאי הגוף ובשמירה על התאים הקיימים. הכרחי לחיזוק ולתפקוד המערכת החיסונית ומשפיע על ייצור כדוריות דם אדומות, הנושאות ברזל לתאים. בנוסף, ויטמין A מקצר את משך זמן ריפוי המחלות.

ירוקים –  סגולות ריפוי הכלורופיל: משפר את  ספירת הדם, מספק ברזל לאיברי הגוף, משפר מצבי אנמיה, מנקה ומאוורר את רקמות המעיים, מזרז ריפוי פצעים,

נלחם בחיידקים המצויים בפצעים, מפחית כאב שנגרם כתוצאה מדלקת, ועוד.

כחולים – אוכמניות, עשירות בנחושת, אשלגן.

״כשנושמים עמוק, החמצן חוזר למוח, היכולת לחשוב בצורה שקולה מתחזקת ותחושת האיום מתפוגגת ונחלשת״

ronithaimoff.co.il  | 

ניתן  לפנות לשיחת ייעוץ חינמית בת 20 דקות לכלים אישיים להרגעה 052-3634674  

צילום: סם יצחקוב ו 2 התמונות האחרות אתר freepik

     ronitsway@gmail.com  |        RonitsWay  פייסבוק